פרוייקט ליום השואה ׳מוזאים זוכרים במילים׳

׳מוזאים זוכרים במילים׳

חשבנו איך ניתן לתת עוד זווית של זיכרון.
השואה זו מילה כל כך גדולה. ויום השואה והגבורה זה יום אחד בשנה שאמור לרכז זכרון של תקופה כל כך נוראית.

פנינו למוזאים שלנו וביקשנו מהם את הזווית האישית שלהם לתקופה הנוראה ההיא.
למילים בשיר או בסיפור יש כוח כל כך גדול ישר לתוך הבטן והלב.
ובזכות יצירה יש לנו לפעמים עוד הזדמנות להתחבר. ולרגע, אולי להרגיש מה קרה שם.

פותחת לנו את הסבב של היצירות Shula Malchi-Levin 
שולה מספרת: ״עבור משפחתנו שמחת תורה תמיד היתה מלאת צללים כי ביום ההוא איבד אבי את כל משפחתו בשואה״

סביב הטקסט של שולה יש סיפור מטורף לא פחות.
אצרף את הסיפור המצמרר מפי שולה שסיפרה. תראו מה זה צירוף מקרים (אם יש דבר כזה בכלל)

בסוכות שנה שעבר שולה שיתפה בקבוצת הוואטסאפ של נבחרת הכתיבה של נעם חורב, טקסט ׳משפחת הצללים׳ שכתבה בסוכות 2017.

באותו רגע בדיוק בלי שום ידיעה או הכנה, בצירוף מקרים מצמרר, היתה מירב דה פז יודין באושוויץ, במסגרת מסע עם בני נוער לפולין.
עכשיו לא רק זה הקטע ההזוי, מירב כל היום היתה עם טלפון כבוי לשמור על הסוללה, איכשהו רצה הגורל ואחת החברות של הבת שלה ביקשה שיחה להורים רגע. אז מירב הדליקה את הטלפון, וההודעה הראשונה היתה של שולה, עם השיר.

מירב הקריאה את זה ישר מהווטסאפ לנוער, שם באושוויץ, והדליקה נרות בשמות בני המשפחה של שולה שנספו בשואה.

בואו בבקשה להגיד שלום ב:

פייסבוק | אינסטגרם 

הרשמו לרשימת תפוצה של מוזה לעדכונים כאן

שיתוף ב whatsapp
שתפו בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב email
שתפו באימייל

הרשמו לקבלת עדכונים על הדברים המגניבים שבמוזה

הרשמו לקבלת עדכונים מגניבים ממוזה

אהבתם את מה שקראתם? יש פה עוד כמה טובים

מיקוד ואירגון

אחת המיומנויות ששמתי לעצמי מטרה להיות בתשומת לב זה מיקוד ואירגון.כבר למעלה משבועיים שאני מצליח לשמור על מייל 0 בשלוש תיבות דואר שונות.השבוע התחלתי אתגר

קרא עוד »